המפעל לתרגום ספרות מופת

המפעל לתרגום ספרות מופת הוקם על-ידי המועצה הציבורית לתרבות ואמנות בשנת 1973, מתוך הכרה כי רבות מיצירות המופת החשובות ביותר בספרות העולמית אינן זוכות לתרגום ופרסום בארץ.

יצירות אלה קשות לתרגום, הן תובעות מהמתרגם בקיאות רבה – הן בלשון המתורגמת ובתרבותה, והן ברבדים העמוקים ביותר של השפה העברית – כמו גם כשרון יצירתי ניכר. מכאן, שהוצאות התרגום והעריכה גבוהות, וגם ההדפסה כרוכה באחריות מיוחדת. מטבע הדברים, קהל הקוראים של ספרות מובחרת כזאת הוא מצומצם יחסית, ולעיתים קרובות חוששים המו"לים להיכנס לתחום זה. לפיכך נדרש כאן עידוד ציבורי. בשנים האחרונות, לאור קשיי ההוצאות לאור בישראל, כמעט ולא מתורגמים ספרי מופת ללא יוזמת המפעל לתרגום ספרות מופת ותמיכתו.

על יסוד ההנחה שמן הראוי שמיטב התרבות העולמית יהיה זמין לכל אדם שהשפה העברית היא שפתו הראשונה, על המדינה לקבל על עצמה מימון פרויקט זה. בכך ממשיך המפעל את המסורת שנקבעה על ידי אבות הספרות העברית: ביאליק, טשרניחובסקי, ברנר, לאה גולדברג ועוד, שהקדישו ממיטב כוחם לתרגום יצירות מופת מספרות העמים בדעה כי התרבות והספרות העברית זקוקות להעשרה זו.

לחצו כאן להורדת הקטלוג המלא של המפעל לתרגום ספרות מופת

ל"מפעל לתרגום ספרות מופת" מועצת מומחים נרחבת המורכבת ממומחים אקדמיים מובילים לספריות השונות. כל תרגום נבדק בקפידה לפני שניתן אישור להוצאתו לאור.

מו"לים – נהלי עבודה:
1. הגשת הצעה במערכת הממוחשבת להוספת יצירה במסגרת המפעל. הצעה זו מחייבת אישור ותמיכת מומחה המפעל לאותה שפה, וכן אישור של הנהלת המפעל. יש להגיש כבר בשלב זה דוגמת תרגום.  (להלן קישור להגשת ההצעה>).
2. קבלת אישור אוטומטי בדוא"ל על הבקשה.
3. קבלת תשובה ראשונית בנוגע להכללת היצירה במפעל.
4. במידה וההצעה התקבלה, חתימת הסכם בין המו"ל ובין מרכז הספר והספריות, בכפוף למסגרת התקציב.
5. הגשת דוגמת העטיפה והשער הפנימי לאישור המפעל. יש לציין על השער הפנימי ועל הכריכה האחורית (ניתן גם על גבי השדרה) את הקרדיט והלוגו של המפעל ושל מרכז הספר והספריות בישראל, כמצוין בהסכם.
6. יש להציג מסת"ב (ISBN ) בגב הספר.

* בשל דרישת משרד התרבות, על כל הספרים אשר יאושרו במפעל לראות אור לפני תום שנת 2017, לכל המאוחר עד ה-15.12.17. בשל כך תתקבלנה בקשות למפעל עד ליום רביעי, 15.2.17 בלבד. לאחר מכן לצערנו לא נוכל לקבל עוד בקשות.